במקומות בהם חנוכה "מתחרה" בחג המולד, אחת הדרכים "למכור" את חנוכה, על אורותיו השקטים והצנועים, והסביבון ה-אם להודות על האמת, קצת משעמם, מול רשימת המתנות הנוצצות שאפשר לבקש מסנטה, והשירים המרגשים וההרמוניים, זה להציע 8 לילות של מתנות, במקום רק אחד, המסתכמים כמו שאומר אדם סנדלר בשירו המפורסם, בשמונה לילות משוגעים.
אז לפני שהחג העטוף בשמן ואור יורד עלינו, אפשר לשאול, האם יש בסיס יהודי, אולי אפילו חינוכי או הלכתי, לנתינת מתנות בחנוכה, או סתם נסיון להתגבר על מלכות יוון שמנסה, שוב, בדרכה המודרנית, להשכיחנו מתורתנו?
בפרקי אבות (א:ב) נאמר:
"עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים".
בתקופת החשמונאים, לימוד תורה נאסר וגם העבודה שהיא העבודה בבית המקדש, נאסרה. אם אכן העולם עומד על שלושה דברים, ובתקופה החשוכה ההיא, שניים מהם נעלמו, זה אומר שהעולם עמד רק על רגל אחת – גמילות חסדים. רגל אחת, זה לא הרבה, אבל זה בכל זאת משהו, ובזכותה, העולם המשיך להתקיים. את הרעיון הזה, שאפשר לעבור גם תקופות חשוכות, ושלמעשים החיוביים שלנו יש משמעות, אנו מנסים להעביר עד ימינו.
איך ללמד גמילות חסדים? מנהג חנוכה הוא לתת לילדים "געלט", מעות חנוכה, כדי שיוכלו לשחק בסביבון ולחלק לאחרים וילמדו, לא רק לקבל, אלא גם לתת לאחרים, להיות חלק מהזרימה.
יש משל על שני האגמים בארץ ישראל: ים כנרת וים המלח. נהר הירדן נכנס לים המלח אבל לא יוצא. לים כנרת, יש את נהר הירדן ונחלים אחרים שנכנסים ויוצאים. ים המלח נקרא גם ים המוות, ואילו מי ים כנרת – מתוקים, ובמשך שנים סיפקו את המים לכל מדינת ישראל. המשל רוצה להדגיש שכשמישהו רק לוקח או אפילו רק נותן, יש מחנק והמים יוצאים "מלוחים". כדי להנות מהשפע האלוהי סביבנו, ולהיות ב"זרימה", לקחת וגם לתת, לתת וגם לקחת.