פרשת "כי תצא" נחשבת ״שיאנית המצוות״: 74 בסך הכל: 27 מצוות עשה ו-47 מצוות לא תעשה. המדרש (דברים רבה ו, ה) מתאר כיצד כל מצווה קשורה לאחרת וכיצד כולן מקיפות אותנו כל הזמן:
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי א,ט):" כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ"… מַהוּ כִּי לִוְיַת חֵן? אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בַּר חָמָא לְכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ הַמִּצְווֹת מְלַוּוֹת אוֹתְךָ (דברים כב,ח): כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ. אִם עָשִׂיתָ לְךָ דֶּלֶת הַמִּצְווֹת מְלַוּוֹת אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, ט): וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ. אִם לָבַשְׁתָּ כֵּלִים חֲדָשִׁים, הַמִּצְווֹת מְלַוּוֹת אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, יא): לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז. אִם הָלַכְתָּ לְגַלֵּחַ, הַמִּצְווֹת מְלַוּוֹת אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט,כז): לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם, וְאִם הָיָה לְךָ שָׂדֶה וְהָלַכְתָּ לַחֲרשׁ בְּתוֹכָהּ, הַמִּצְווֹת מְלַוּוֹת אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב,י): לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו. וְאִם זָרַעְתָּ אוֹתָהּ, הַמִּצְווֹת מְלַוּוֹת אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, ט): לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם. וְאִם קָצַרְתָּ אוֹתָהּ, הַמִּצְווֹת מְלַוּוֹת אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד,יט): כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָֹּׂדֶה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִילּוּ לֹא הָיִיתָ עוֹסֵק בְּדָבָר אֶלָּא מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, הַמִּצְווֹת מְלַוּוֹת אוֹתְךָ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ… (דברים כב,ו).
אבל שלא נטעה לחשוב שמדובר רק בחיינו במישור הפיזי. כבר מהפסוק הראשון, רש״י מביא בשם מדרש תנחומא, שהכוונה ב״כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ״ (דברים כא,י) למלחמה ביצר הרע, ושהמלחמה האמיתית היא זו הפנימית שכל אחד מאיתנו מנהל עם עצמו. וכך זה ממשיך לאורך הפרשה. ניתן להבין את המצוות כסדרת הנחיות לחיים בטוחים ובריאים יותר. ויחד עם זאת, כל אחת מהן מציעה רובד רוחני נוסף. הנה רק דוגמה אחת.
כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ (דברים כב, ח).
הגג של העולם העתיק, ועדיין בחלקים מסוימים בעולם כיום, היה מקום שימושי ומלא חיים. אפשר היה לייבש פירות וזרעים, לתלות כביסה, לישון בקיץ, להתחמם בחורף, לשחק, לשבת, להתרחץ, לשיר, לשוחח עם חברים ועוד ועוד. צורת הגג יכולה לספר לנו הרבה על האנשים שחיים תחתיו, סגנון החיים שלהם, מזג האויר, סביבתם, רווחתם המשפחתית-שבטית-חברתית ואפילו כלכלית. המצווה לבנות מעקה הגיונית לגמרי. גג שהוא מרחב מחיה צריך להיות בטיחותי כדי שאף אחד לא יפגע.
הספרי דברים (רכט א-י)) מצביע על כך שיש כאן מצווה כפולה: וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ – מִצְוַת עֲשֵׂה. וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ – מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה.
ועוד:
כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, אֵין לִי אֶלָּא בּוֹנֶה. לָקַח, יָרַשׁ, וְנִתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: בַּיִת, מִכָּל מָקוֹם.
לֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ, אֵין לִי אֶלָּא בַּיִת. מִנַּיִן לְבוֹנֶה בֵּית הַתֶּבֶן, בֵּית הַבָּקָר, בֵּית הָעֵצִים, בֵּית הָאוֹצָרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ… וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ, אֵין לִי אֶלָּא גַּג. מִנַּיִן לְרַבּוֹת בּוֹרוֹת, שִׁיחִים, וּמְעָרוֹת, חֲרִיצִים וּנְעִיצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ.
כלומר, מתוך המצווה על בניית מעקה, האיסור מורחב לכל מכשול שנמצא באחריותי שיכול לגרום נזק כלשהו לאחר. למשל, התלמוד מורה tפילו שלא לגדל כלב רע בביתו או להניח סולם רעוע, הכל בגלל מצוות לא תעשה "לא תשים דמים בביתך" (בבא קמא טו:ב).
אף על פי שרוב הפוסקים חולקים עליו, אצל הרמב"ם הצבת מעקה הייתה מצווה כל כך חשובה שהוא לימד שצריך לברך עליה ולומר: "ברוך אתה… אשר קידשנו במצוותיו וצווה עלינו לעשות מעקה".
ועדיין, אפשר לתהות: זה שצריך לשים מעקה ולא לשים מכשולים מסוכנים לפני אנשים, זה דבר כל כך ברור! האם אנחנו באמת צריכים שהתורה תגיד לנו את זה? אז קודם כל, כן, וכמו שראינו, שהתורה לא מתעניינת רק בחיי ה״רוח״ שלנו אלא בכל פרט בחיי היום-יום.
וגם, אולי כי למצווה יש צד נוסף. החיד"א (הרב חיים יוסף דוד אזולאי 1724-1806) מביא מהזוהר, שבגימטריה המילה "גגך" שווה לשם ה' בעל ארבע האותיות (26). מכאן, שמעבר לבתי האבן והבטון שלנו, צריך שיהיה לנו "מעקה" גם סביב האני הרוחני שלנו. הגג יכול לסמל הצלחה, עושר, חוכמה, גאווה. הגג הנפשי הוא גם הנקודה הגבוהה ביותר בהוויה שלנו ובחלק גדול מהקשר שלנו עם הקב״ה, והמעקה יכול להזכיר לנו את הצורך לשמור על עצמנו גם שם, ולדאוג לגבולות גם בנושאים רגשיים – רוחניים. המעקה – כמשל לידיעת הגבולות – לא רק מגן עלינו מנפילות, הוא גם מאפשר לנו לגשת עד לקצה, לדעת עד איפה אפשר ובטוח להיות.
פרשת "כי תצא" נקראת בדרך כלל בתחילת חודש אלול, חודש הסליחות, מחילה ותשובה, בתקווה שהמצוות שלה, בשתי הרמות – הפיזית והרוחנית – יכוונו אותנו לתחילת שנה חדשה וטובה.
שבת שלום.
