פָּרָשַׁת פִּינְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר. לפי החלוקה לפרקים, הפרשה מתחילה בפרק כ"ה, פסוק י' ומסתיימת בפרק ל', פסוק א'.
פינחס, אשר על שמו נקראת הפרשה כולה, הוא נכדו של אהרון הכהן ובקנאת ה' הרג בסוף הפרשה הקודמת שני חוטאים, ביניהם זמרי בן סלוא, וכך עצר את המגפה שפשתה בעם ישראל. בשל פעולתו, מקבל פינחס בפרשה זו ברכה ייחודית מאת ה', וממונה ל'כהונת עולם'.
נושאי פרשת פינחס
ברית הכהונה לפינחס
פינחס מקבל ברית שלום ושכר על מעשהו, לאחר שעצר את המגפה במחנה ישראל.
ה' נתן לפינחס את בריתי שלום — ברית כהונת עולם לו ולזרעו.
מפקד בני ישראל
עם ישראל נמנה מחדש לקראת הכניסה לארץ ישראל וחלוקת הנחלות בין השבטים.
בנות צלפחד
בנות צלפחד מבקשות נחלה בארץ, ונקבעת הלכה לרשת גם דרך הבנות.
קרבנות המועדים
הפרשה מפרטת את קרבנות הציבור המובאים בשבת, בראש חודש ובמועדי השנה.
הפטרה: מלכים א יח:מו–יט:כא
